החלטה בתיק עמ"ת 29108-12-12

1.       לפני ערר על החלטתו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט ירון מינטקביץ) מיום 15.11.12, בה הורה בית-המשפט קמא על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. כתב האישום שהוגש כנגד העורר, הכולל תשעה אישומים, מייחס לו עבירות רבות של זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, התחזות לאחר ועוד. לפי כתב האישום, עבר העורר תשע עבירות מרמה שבסיסן הונאת סוכנויות נסיעות ויחידים, באופן הבא: העורר יצר מצג כוזב בפני אנשים שונים כאילו הוא יכול להשיג בעבורם כרטיסי טיסה מוזלים. אותם אנשים שילמו לעורר סכומי כסף שונים, והעורר פעל על מנת להשיג להם כרטיסי טיסה, אותם קיבל במרמה מסוכנויות נסיעות.

2.       לפי כתב האישום, העורר פנה לארבע סוכנויות נסיעות, תוך שהוא מציג עצמו בשמות בדויים, והזמין מהן כרטיסי טיסה בעבור אחרים בסכומי כסף גדולים. בהמשך לכך, זייף העורר מסמכים אשר נחזו להיות מסמכי העברה בנקאית של התשלום המגיע לסוכנויות, שלח את המסמכים לסוכנויות ובתמורה קיבל את כרטיסי הטיסה.

          אישום נוסף מייחס לעורר זיוף מסמך הנחזה להיות הודעה על המרת קנס בגין עבירת תעבורה באזהרה. עבירה זו נעברה בשנת 2010. אין מחלוקת בין הצדדים על קיומן של ראיות לכאורה.

3.       בעת ביצוע העבירות היה תלוי נגד המשיב כתב אישום בעבירות דומות, ת"פ 7213-01-11. כמו כן, לחובת העורר הרשעה קודמת בביצוע מספר עבירות מרמה. מדובר בכתב אישום בו הודה העורר והורשע, אך הרשעתו בוטלה לצורך צירופו לת"פ 7213-01-11, צירוף שעוד לא יצא לפועל, בשל דחיות שונות שהתבקשו על ידי העורר.

4.       בית משפט קמא קבע כי "ריבוי העבירות מיוחסות למשיב, הרשעתו הקודמת בעבירות מרמה והעובדה כי העבירות בוצעו בעת שהתנהל נגדו הליך נוסף בגין עבירות זהות, מקימות נגד המשיב עילת מעצר של מסוכנות. בידוע, כי גם עבירות רכוש, יש בהן סכנה לביטחונו הכלכלי של הציבור, ומקרה זה מדגים היטב סכנה זו".

עיקר הטיעון בבית-המשפט קמא, כמו גם לפני, נגע לחלופת מעצר. במסגרת זו הטענה שהועלתה הייתה כי העורר סובל מבעיות רפואיות המצריכות טיפול מיוחד, וכי עבירות רכוש אינן מקימות עילת מעצר. כמו כן נטען, כי יש בנמצא חלופת מעצר המשיגה את מטרת המעצר, לפיה, העורר יהיה מפוקח על ידי בן זוגו, ושניתן לנטרל את המסוכנות בדרך של קביעה, כי לא יימצא בביתו מכשיר פקס וכן מכשירי טלפון, תוך קביעה כי הערב המוצע יפקח על קיומו של תנאי זה.

בהתייחס לטענות אלה, קבע בית-המשפט קמא, כי "כל העבירות אותן ביצע המשיב, נעברו מבלי שהמשיב פגש את נציגי סוכנויות הנסיעות כלל, ולמעשה המרמה נעשתה תוך שימוש במכשירי טלפון, פקסימיליה ודואר אלקטרוני. משכך, אין כל ערובה כי המשיב לא יוכל להמשיך ולבצע עבירות גם ממקום מעצר הבית, מלבד פיקוח הדוק על ידי ערבים. ההצעות אותן העלה ב"כ המשיב, כי לא ימצא בבית המשיב כל מחשב, מכשיר טלפון או פקסימיליה, אינה ניתנת לאכיפה ובדיקה, שכן טלפון סלולארי קטן ורגיל ממלא את שלל הפונקציות הללו. אין כל דרך להבטיח, כי מכשיר כאמור לא ימצא בביתו של המשיב".

לעניין מצבו הבריאותי של העורר, ציין בית-המשפט קמא, כי "לא שמעתי כי המשיב אינו מטופל בצורה הולמת, או כי יש במעצר כדי להעמידו בסכנה, מעבר לקושי הכללי הכרוך במצבו הרפואי". על יסוד מסקנות אלה, בשילוב תסקיר מבחן ממנו עולה תמונה מורכבת וקשה, לפיו העורר הוא אדם מניפולטיבי ומתוחכם, וקיימת רמת סיכון גבוהה ביותר כי אם ישוחרר ימשיך לבצע עבירות דומות, הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. מכאן הערר שלפני.

5.       בהודעת הערר המפורטת, כמו גם בטיעון בעל-פה שהתקיים בפני, חזר ב"כ העורר על טענתו המרכזית, לפיה יש לבחון חלופת המעצר. בנוסף, טען ב"כ העורר, כי אין הצדקה לתוצאה השונה אליה הגיע בית-המשפט קמא, לטענתו, מדובר בעורר שבמהלך חודש ספטמבר הגיע לתחנת המשטרה בת"א לפי בקשת השוטרים, וכן לתחנת משטרת יבנה. העורר נחקר בגין תיקים שהתרחשו באזור המרכז אך לא נעצר, ושיתף פעולה והצטער על מה שביצע, העורר לא הפר תנאי שחרור, לא אירעו נסיבות מיוחדות המצדיקות שינוי סטטוס של העורר באופן כה חריף, ולכן אין כל הצדקה לעצור אותו כעת עד תום ההליכים.

המשיבה ביקשה לדחות את הערר ולקיים את החלטתו של בית-המשפט קמא.

6.       לאחר שעיינתי בחומר שלפני ושמעתי את טענות בעלי הדין, מסקנתי היא כי דין הערר להידחות. על יסוד חומר הראיות הקיים בתיק, ועל יסוד הסכמת הצדדים על קיומן של ראיות לכאורה, מצאתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת לשם הותרת העורר במעצר עד תום ההליכים, וכי אין בטענות השונות שהעלה בפירוט ב"כ העורר כדי להביא לצורך בשקילת חלופת מעצר. אפרט את נימוקיי:

7.       לפי כתבי האישום, החל משנת 2004 ביצע העורר עבירות  מרמה שאותן המשיך לבצע עד לעת האחרונה, גם לאחר שהוגשו נגדו כתבי אישום. המדובר בשלל אירועי מרמה שבוצעו על ידו לכאורה בכל הארץ כלפי מספר רב של אנשים תמימים שנפגעו על ידו.אף על פי שהיה הליך פלילי תלוי ועומד נגדו, שב העורר וביצע עבירות נוספות, כך שאין כל נפקות לעובדה שהעורר הודה בכל המיוחס לו, בעוד הוא לא נוטל כל אחריות למעשיו וממשיך לבצעם ללא כל רסן.

8.       לפי תסקיר המבחן, ההתרשמות מהעורר הייתה כי קיימת רמת סיכון גבוהה שיבצע עבירות מרמה בהמשך, כשהערכה זו מתבססת על התרשמות קצין המבחן מכישוריו של העורר לנהל במשך שנים חיים כפולים; כאשר לצד ניהול אורח חיים נורמטיבי כלפי חוץ, הינו בעל יכולת להסתיר מסביבתו ניהול אורח חיים בעייתי ומורכב. ההתרשמות מהעורר הייתה כי הוא בעל יכולות גבוהות ומורכבות של תחכום.

9.       באשר לחלופת המעצר שהוצעה על ידי העורר, נאמר בתסקיר כי מערכת היחסים בין יוסי (בן זוגו של העורר) לבין העורר אינה ברורה, וכי יוסי נמנע מעימותים עם העורר ומדחיק את אופן התנהלותו. במצב דברים זה, יוסי אינו יכול להוות גורם פיקוח וסמכותי עבור העורר.

          גם איזוק אלקטרוני לא ימנע מהעורר לבצע את עבירות המרמה, בשים לב לעובדה שכל העברות המיוחסות לו נעשו תוך שימוש במכשירי טלפון, פקסימיליה ודואר אלקטרוני בלבד, כך שניתן לבצען ללא שיצא מהבית. משכך, מסכים אני עם בית משפט קמא באומרו כי אין כל ערובה לכך שהעורר לא יוכל להמשיך ולבצע עבירות גם ממקום מעצר הבית, מלבד פיקוח הדוק על ידי ערבים.

בית משפט קמא התרשם בעצמו מהמפקח שהוצע על ידי העורר וקבע כי אינו יכול להיות מפקח רלבנטי. גם בדיון שלפניי לא התרשמתי אחרת. אשר על כן, לא מצאתי כי קיימת הצדקה לשנות מהחלטתו של בית-המשפט קמא.

מטעמים אלה יש להותיר על כנה את החלטתו של בית-משפט קמא, וכך אני מורה. הערר נדחה אפוא, והעורר יישאר במעצר עד תום ההליכים נגדו.

עם זאת יודגש, שאם יצליח העורר לגבש הצעה חלופית שבכוחו לתת מענה הולם ואפקטיבי למרכיבי המסוכנות המיוחדים שבמקרה דנן, ניתן יהיה לפנות שוב לבית המשפט.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ג, 27 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: